החלטה בתיק ע"ר 1756-07-12

בפניי ערעור על החלטה של כב' הרשמת שרון אלקיים מיום 21.06.12, אשר ניתנה במסגרת דמ"ר 11507-01-12 (להלן - " התובענה נשוא הערעור").

הרקע העובדתי בתמצית

1.      המשיב, מר חן ששון (להלן - " המשיב"), הגיש ביום 05.01.12 תביעה כנגד המערערת בגין שכר עבודה בשבתות ובחגים, שלטענתו לא שולם במהלך תקופת עבודתו אצל המערערת כשליח. כמו כן, תבע המשיב לו כי ביה"ד יפסוק לו פיצוי בגין הלנת שכר.

2.      כשלושה וחצי חודשים קודם לכן, ביום 18.09.11, הגיש מר רוני אלקס תביעה כספית כנגד המערערת וכנגד צדדים נוספים בס"ע 36318-09-11, ובה עתר כי תביעתו תוכר כתובענה ייצוגית - (להלן - " הבקשה לאישור התובענה הייצוגית"). בדומה למשיב, גם מר אלקס, שימש כשליח אצל המערערת, וכמותו, תבע תשלום בגין עבודה בימי מנוחה שבועית ובחגים.

3.      לפיכך, בדיון שהתקיים בתובענה נשוא הערעור בפני כב' הרשמת שרון אלקיים, ביקשה המערערת לעכב את ההליכים בתובענה שהגיש המשיב בעילה של הליך תלוי ועומד.

4.      לאחר שהצדדים הגישו טיעוניהם בכתב, דחתה כב' הרשמת את הבקשה לעיכוב הליכים (להלן - " ההחלטה נשוא הערעור"). נימוקי החלטתה של כב' הרשמת היו, כדלקמן:

(א)                אין חפיפה בין העילות והעניינים הנדונים בשני ההליכים, באשר המשיב תבע גמול עבודה בשעות נוספות ופיצויי בגין הלנת שכר, בעוד שהבקשה לאישור התובענה הייצוגית עוסקת רק בתביעה לגמול עבודה בשעות נוספות ובמנוחה שבועית;

(ב)                 הבקשה לאישור התובענה הייצוגית הוגשה כנגד המבקשת ומשיבות נוספות, בעוד שהמשיב תבע את המערערת בלבד;

(ג)                  הבקשה לאישור התובענה כייצוגית טרם אושרה ולפיכך לא ניתן לקבוע בשלב זה כי התובע נכלל בקבוצה.

(ד)                 אין זה ראוי לעכב בירור תובענה לתשלום שכר עבודה ופיצויי הלנת שכר בשל הליך תלוי ועומד של בקשה לאישור תובענה ייצוגית, שכן עיכוב כאמור יפגע בזכות העובד לברר את עניינו במהירות, לא יחסוך בזמן ולא ייעל את הדיון.

(ה)                עיכוב תביעה לפיצויי הלנת שכר עד לסיום הליך של תובענה ייצוגית, "שמטבע הדברים נמשך שנים" (סעיף 3 סייפא להחלטה נשוא הערעור), עלול לחשוף את המעסיק לנזק כספי גדול, ככל שיימצא כי העובד אכן זכאי לפיצויי הלנה.

טענות הצדדים

5.      המערערת השתיתה נימוקיה על הטיעונים הבאים:

(א)                הגם שעל פי ההלכה הנוהגת, אין צורך כי תהיה חפיפה מוחלטת בין העילות והעניינים הנדונים, הרי שבמקרה דנן, יש דווקא חפיפה מלאה, אלא שבתביעתו של המשיב קיימת תביעה לסעד נוסף - פיצויי הלנת שכר.

(ב)                 המשיב הנו חלק מקבוצת העובדים המיוצגת בבקשה לתובענה ייצוגית אשר עוסקת באי תשלום גמול עבור עבודה בשעות מנוחה בלבד. השוני בין שתי התביעות אינו מצדיק דחיית הבקשה לעיכוב ההליך, שכן יש לבחון את הדמיון באספקלריה של זהות העילות ולא של זהות הסעדים.

(ג)                  רכיב ההלנה, הנתבע בתביעתו האישית של המשיב, הנו סעד טפל לסעד העיקרי של רכיב גמול השכר,אשר סיכויי המשיב לזכות בו אינם גבוהים, לאור ההלכה הנוהגת בנוגע להשתת פיצויי הלנת שכר, כשעסקינן בחילוקי דעות בין הצדדים ביחס לעצם החוב.

(ד)                 התובענה האישית מאוחרת מבחינת מועד הגשתה למועד הגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית ועל כן דינה להיות מעוכבת.

(ה)                היעדר הזהות המוחלטת בין הצדדים, גם היא, אין בה כדי למנוע את עיכוב ההליכים, שכן גם מהפן הזה, לא נדרשת זהות מלאה, וממילא עניינו של המשיב יתברר, במסגרת התובענה הייצוגית, מול המערערת בלבד.

(ו)                  המשיב נמנה עם חברי הקבוצה המוגדרת בבקשה לתובענה הייצוגית הן מבחינת המועדים בהם הועסק על ידי המערערת והן בשל העובדה, שכמו התובע בתובענה הייצוגית, גם הוא שימש כשליח.